ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נתניה
|
4510-10-10
19/11/2012
|
בפני השופט:
הרווי גרובס
|
| - נגד - |
התובע:
אמוץ אור
|
הנתבע:
1. אולג דרמן
2. שירביט חברה לביטוח בע"מ
|
| פסק-דין |
1. בפני תביעה לפיצוי בגין תאונת דרכים שהתרחשה ביום 15.1.10.
רכב התובע נסע על יד מחלף נתניה לכיוון דרום, כאשר לפתע חש התובע בחבטה עזה ברכבו כאשר רכב הנתבע 1 אשר הגיע מאחור לא שמר מרחק ופגע ברכב התובע ומעוצמת החבטה אף נהדף רכב התובע כלפי רכב צד ג' שנסע לפניו. כתוצאה מהתאונה נגרם נזק משמעותי ביותר לרכב התובע שהוכרז כאובדן כללי.
התובע אומנם קיבל פיצוי בגין שווי הרכב ואף סכום עבור הפסד פרמיה ובתביעה הזו עותר לפיצוי בגין ציוד שלטענתו היה ברכב בעת התאונה בשווי כולל של 11,722 ש"ח ואבד.
אם כי בסכום זה נכלל תשלום למד"א עבור פינוי לבית חולים בסכום של 1,105 ש"ח.
2. אין צורך לפרט כל הציוד שהיה לטענת התובע ברכבו: די לציין שדובר במספר רב של פריטים שאין לצפות שיהיו ברכב פרטי בנסיעה סתמית.
אם כי התובע נתן הסברים למספר פריטים. למשל, תיק שבו בשמים, איפור וקוסמטיקה בסכום כולל של 3,500 ש"ח. הסברו של התובע שאישתו עוסקת בבשמים ועושה מדי פעם עיסקה גדולה ובמקרה הבשמים היו בתוך הרכב. התובע היה בדרך לבקר את ילדיו בת"א והיו ברכב שלוש מזוודות טרולי בשווי כולל של 1,050 ש"ח מלאות בבגדים שונים: ובנוסף היו מעילים, ארגז כלים, שולחן איקאה, עגלת ברזל למכונת תפירה, כלי מיטה, משקפי שמש וכו'. כמו כן התובע טוען שאיבד טלפון סלולרי בתאונה ונאלץ לרכוש חדש בסכום של 1,400 ש"ח.
3. בכל הנוגע לעתירת התובע, עמדת הנתבעת היא, שראשית כל אין הוכחה שהציוד היה בתוך הרכב בעת התאונה, ושנית, אין שום הוכחה על שווי הציוד מלבד הצהרותיו של התובע.
לכן עמדת הנתבעת היא שאין כל בסיס לתביעה זו.
כאשר נחקר התובע הוא נשאל למה לא הגיש חוות דעת מטעמו, צילומים, קבלות, חשבוניות, ודברים מקובלים להוכיח את תביעתו. הנכון הוא שאין בידי התובע אלא מסמכים בודדים המעידים על קיומם של הפריטים ואין כמובן כל הוכחה חיצונית שהם היו בתוך הרכב.
מעבר לכך טוענת הנתבעת שבכל מקרה יש להפחית לפחות 35% משווי הפריטים עקב בלאי טבעי, הרי שהתובע לא טען שדובר בדברים חדשים אלא משומשים מלבד הבשמים.
4. הדיון הראשון בתיק זה התנהל ביום 25.6.12, הנתבע לא התייצב ולטענת נציג חברת הביטוח הוא עד חיוני מכיוון שהוא ראה מה היה ברכב של התובע לכן המשך הדיון נדחה להיום. אולם, גם היום לא התייצב הנתבע מהטעם שהוא חולה מדי להגיע לבית המשפט, והוגש תצהיר מטעמו.
אולם, עיון בתצהיר מגלה שהנתבע פונה מהמקום באמבולנס ולא היה יכול להוסיף דבר על מה שהיה ברכב התובע.
5. כתוצאה מהתאונה יש לציין שרכב התובע הועבר ישר למפרקים אחרי שבמקום נקבע שהוא אובדן כללי. התובע פונה לבית חולים וכאשר שלח את בנו אחרי שלושה ימים למפרקים, לא היה כל ציוד בתוך הרכב. על מנת להשלים את התמונה יש להוסיף שבעת הדיון בפני היום התובע התיימר לעתור לסכומים נוספים כגון הפסד חמישה ימי עבודה והוצאות נסיעה לדיונים בבית המשפט וזאת בסכום כולל של 4,300 ש"ח.
6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך.
א. כללית - מקובלת עליי גרסת התובע שבנסיעה מקיבוץ דפנה בצפון הארץ אל ילדיו בתל אביב היו ברכבו מספר רב של פריטים כפי שהוא תיאר לבית המשפט. התרשמותי מהתובע שהוא דיבר אמת ועדותו בפני בימ"ש היתה משכנעת ועקבית.
ב. נכון הדבר שאין בידי התובע את הכלים המקובלים להוכיח את נזקיו אך בסופו של דבר אין כלל בחוק אשר חוסם את דרכו מלטעון את טענותיו רק מהסיבה שאין לו הוכחות חיצוניות לגבי שווי הציוד.
התובע לא ידע כמובן שהוא עומד להיות מעורב בתאונה ואין לו שום סיבה לצלם את הציוד ברכבו ולא היתה לו כל אפשרות להביא חוות דעת מומחה לגבי ערכם של הפריטים מכיוון שלא היו בידי התובע פריטים להניח לפני המומחה.
ג. הקושי שבפני בית המשפט הוא להעריך בצורה נאותה את נזקי התובע.
התובע אומנם עשה סקר מחירים מפורט שהגיש לבית המשפט אך הוא לא לקח בחשבון שלא דובר בציוד חדש.